קדירה רוסית

הרוסים מחזקים אל הלפיתה סביב ישראל בשלל התבטאויות ומהלכים בזירה המדינית בימים האחרונים. בתחילת השבוע אמר סגן שר החוץ הרוסי שרוסיה לא רואה בחיזבאללה ארגון טרור (בשיטה הרוסית הרגילה, תמיד תהיה דרך להכשיר שרץ: "כיוון שהם מעולם לא ביצעו פיגוע על אדמת סוריה").

הדברים באים בהמשך לדברים של השגריר הרוסי בלבנון על הארגון, בהם הוא משבח את חיזבאללה על התערבותו בלחימה בסוריה לצד רוסיה ואיראן, והשלטון החוקי של סוריה.

"When events started unfolding in Syria, Hezbollah sided with its lawful authorities, seeing the fight against terrorists in the region as its duty. Hezbollah became directly involved in military operations at Syria’s request, alongside Russia and Iran. The party took a responsible approach to what was happening in Syria and the region as a whole and contributed significantly to terrorists’ defeat".

אבל הכותרת של דבריו היתה איום על ישראל שפעולותיה של ארה"ב יכולה להביא למלחמה בין ישראל ללבנון. המסר של הרוסים כוון למספר קהלים.
לישראל: הפעולות שלכם בסוריה, יכולות לעלות לכם במחיר כבד, יש לנו כוונה שתפסיקו את התקיפות שלכם.; אנחנו מעורבים בכל סוגיה לבנונית מכאן ואילך, במלחמה הבאה בלבנון אנחנו גורם שצריך להביא בחשבון,
לאזור – אנחנו בעלי הבית במזרח התיכון, כדאי לשחר לפתחנו, ארה"ב לא רלבנטית, אפילו על בעלת הברית הכי חזקה שלהם אנחנו מאיימים.
ללבנון – אנחנו מוכנים להיות המגן החדש של המדינה הלבנונית. ארה"ב וצרפת שמחמשות את הצבא הלבנוני לא הגנו על לבנון מפני ישראל ואפשרו לה לתקוף. אנחנו מוכנים להיות מעורבים עבורכם.

היום הסתיימה פיסגה פלשתינית שכוללת נציגים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי. ניסיון רוסי להכניס רגל לזירה הפלשתינית כחלופה לארה"ב. לאור העובדה שהמהלך האמריקאי נעשה בלי הפלשתינים, בניסיון לכפות עליהם מלמעלה דרך הסעודים הסכם. הנה ראיון עם לברוב אתמול.
השאלה הגדולה, האם הסעודים ישתפו פעולה עם המהלך האמריקאי, וילכו נגד הפלשתינים.

הרוסים מקווים שהרווחים המדיניים שיגרפו מהנצחון בסוריה יביאו את מדינות האזור לתאם את המהלכים האזוריים איתם. רמז לכך הם משחררים בכך שפיסגה פלשתינית נוספת בתיווכים עשויה להתקיים דווקא במצרים. זהו ניסיון לרמוז על החזרה המצרית לחיק הרוסים אחרי המהפך של סאדאת, וגם כיוון שהמצרים הם בעלי הברית של הסעודים, דרכם ארה"ב מנסה למנף את "עיסקת המאה".
ארוח החמאס בקהיר מחזק את הלגיטימיות של חמאס, פעולה שנוגדת את עקרונות הקוורטט (שעל חמאס להכיר בישראל).

לגבי ישראל, מה לנו כי נלין. לגיטימציה לחמאס, הממשלה הנוכחית העניקה. מהלכים לשיקום הרצועה סרבנו לקדם בערוצים מדיניים, ומי שקופא על שמריו, המציאות דופקת בדלת.

כל אלו מהווים תפאורה לנסיעה של נתניהו לפגישה עם פוטין. פוטין מחזיק בקלפים ובמנופים ואחרי שהכין את הקדירה הוא יכול לשוב ולהיפגש עם ראש ממשלת ישראל אחרי חצי שנה, למרבה הצער, הקלפים שבידינו חלשים.