ידיעות שקריות מופצות מהר יותר, עמוק יותר ורחב יותר.
ידיעות שקריות של חדשות מופצות יותר מאחרות.

דעתי היא שהנורמה לפיה הגשת כתב אישום לא מאפשרת המשך כהונתו של ראש ממשלה נכונה בראייתי. ראוי לחוקק אותה, כולל המשמעויות על הרכבת ממשלה חדשה ולא הליכה לבחירות. אבל אי אפשר להחיל אותה על נתניהו, חקיקה פרסונלית אינה ראויה. את נתניהו צריך לזרוק מבלפור, אבל לא בדרך הזאת.
גם אם יחוקק החוק הוא צריך לחול על הכנסת הבאה בלבד.
אבל ביביסטים, אתם האחרונים שיכולים לבכות על שינוי כללי המשחק בצורה כזאת.

11 אנקדוטות על המלחמה –
ה-CIA והחלפת משטרים; התכנית שלא קיימת היא תכנית טובה יותר; תקרית טונקין – מיסקלקולציה והשפעות לא מתוכננות; השפעת תזמון פוליטי על החלטות ותוצאות לא ניתנות לתכנון; דינמיקת הסלמה והשקעה שקועה; ספירת גופות; קשה לסגת מהחלטה רעה שנלקחה; חשיבות הערכת מצב אסטרטגית; "פעם אחת ולתמיד"; לפרסם לציבור על "בגידה" של יריב פוליטי?; מחאות פוליטיות לא אהובות ע"י כל שלטון; פשעי מלחמה

בסוגיה האיראנית לטראמפ (וגם לנשיא דמוקרטי אם ייבחר כזה) אין כוונה לצאת למלחמה. ארה"ב בדלנית יותר ומוכנה פחות ללכת למלחמה.
לכל אלו שמציעים להיכנס לסדר את עזה זה מראה שוב כמה קל להיכנס וכמה קשה לצאת אח"כ. אחת הסיבות שארה"ב התקשתה לעזוב היתה החשש ממתקפת טרור מחודשת אחרי העזיבה. הרי מה יכול להיות גרוע יותר מנסיגה במלחמה שלאחריה תגיע פעולה שבגללה יצאת למלחמה.

במבחן התוצאה – כאשר ארה"ב שולחת כוחות משלוח כבדים למשבר בו מעורבת ידידה שלה, זה מרתיע יריבות ומצמצם את הסיכוי להסלמה, אך לא מגדיל את הסיכוי להישג מוצלח עבור בעלת הברית.

סבב ההסלמה האחרון מלמד ששינוי מדיני שלא מטפל בבעיות אסטרטגיות מוקדם וללא מדיניות ברורה, מוצא את עצמו במציאות אסטרטגית מורכבת יותר בו לפרוקסי האיראני ברצועה יש מעמד חשוב, גם בעינינו וגם עבור חמאס.
חוסר הטיפול בבעיות הביא לכך שאנחנו מקבלים את איראן אפילו ברצועת עזה, כולל פרויקט דיוק הטילים שלה, תוך שחופש הפעולה שלנו מוגבל מאוד.

האסטרטגיה של ישראל הגיעה במבוי סתום מזה שנתיים, גם בגלל שהבעיה מסובכת ואין לה פתרונות פשוטים. אבל גם בגלל שמדיניות ממשלת ישראל כשלה ביצירת חלופות וחופש פעולה, ולמעשה עושה ההיפך, מרחיבה את מרחב התמרון של חמאס.
ברכות לג'יהאד

יד שמאל (הימנית) מנסה להגיע להסדרה ובודאי לא להסלים את הגזרה בשבוע לפני הבחירות, אז יד ימין (הימינה) עושה שרירים על פארש.
בדרך הפקנו סרטון "הקרב על הגופה"

מטרת הפוסט אינה לשכנע שישראל צריכה לתמרן קרקעית, כיוון שאין ערך להפצצות אוויריות, אלא להראות את התוצאות של אסטרטגית הפצצה אווירית ע"י ישראל. בעיקר להביא לכך שנחשוב מה אנחנו רוצים להשיג, ולא נעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות "להפציץ מהאוויר לטובת ענישה".

הקרב על השליטה בבית המשפט כדי לקבל לגיטימציה לפעולות לא דמוקרטיות מחד, במקביל לצמצום הגבלת הכוח של השלטון לעשות רפורמות כרצונו, הוא אחד המאפיינים של השתלטות על דמוקרטיות ע"י אוטוקרטים נבחרים.