הרוסים מחזקים אל הלפיתה סביב ישראל בשלל התבטאויות ומהלכים בזירה המדינית בימים האחרונים. כל אלו מהווים תפאורה לנסיעה של נתניהו לפגישה עם פוטין. פוטין מחזיק בקלפים ובמנופים ואחרי שהכין את הקדירה הוא יכול לשוב ולהיפגש עם ראש ממשלת ישראל אחרי חצי שנה, למרבה הצער, הקלפים שבידינו חלשים.
מכון אדלמן (Edelman) עורך כל שנה סקר על אמון הציבור ב-26 מדינות, ב-4 תחומים: הממשלה, התקשורת, ארגונים לא ממשלתיים ועסקים.
מסתבר שהימצאות בעמדת כוח לאורך זמן מביאה לשינוי התנהגות, שמוכר בפסיכולוגיה כ"תסמונת ההיבריס". מאמר מעניין מ- The Atlantic
דיונים כאלו הם הכרחיים כדי שצה"ל יתפתח.
השאלה מה מקומו של צבא היבשה בתפיסת הבטחון של מדינת ישראל הכרחית. זוהי שאלה שממשלת ישראל אמורה להכריע בה ולא להותיר אותה רק לצבא.
דו"ח המודיעין האמריקאי נותן זווית מעניינת לסוגיות עולמיות, לא בהכרח דומה לזו שניתנת ע"י המנהיגים.
השיח הבטחוני בישראל היתה נתרם אם היינו זוכים לדו"ח מגוף המודיעין הלאומי (אמ"ן).
האינטרס הרוסי הוא שיקום מעמדה של סוריה כעוגן להשפעתה במזרח התיכון. לישראל אין גב אסטרטגי להתעמת עם האינטרס הזה, ולכן התקיפות של ישראל תיפסקנה. השאלה היחידה היא כמה הרוסים יצטרכו להסביר.
בסיכום היום, ישראל פעלה במגרש הטקטי התואם את ציפיות הקמפיין האסטרטגי של הרוסים להפסקת התקיפות בסוריה.
ה-NYT פרסם שנשיא ארה"ב חזר מספר פעמים על רצונו לעזוב את NATO. מוזר שחשיפה בעלת השלכות דרמטיות שכאלו, לא זכתה
בשורה התחתונה, אייזנקוט משקף את מה שהפוליטיקה הישראלית איבדה – ראיה ממלכתית ומפוכחת, הכרה במגבלות הכוח ופער קטן בין המילים למציאות. לכן, למרות שכיהן בתקופה נפיצה פוליטית, ולמרות העובדה שלא זכה לגיבוי בסוגיות קריטיות שארעו בקדנציה שלו, הוא מסיים קדנציה נפיצה בהצלחה רבה, הרבה בזכות היושרה והענווה שלו. ההצלחה שלו היא דווקא אנטי תיזה למערכת הפוליטית בישראל, גם הנכונות שלו לשלם מחיר על קביעת נורמות ערכיות.
ראש אמ"ן נשא דברים בכנס כלכליסט ולמרבה הצער הניתוח מאכזב בשטחיותו, וזה לא נובע מבעיות סיווג.מתחילים: על מנהרות חזבאללה –"העובדה
