איך מלחמת ארה״ב וישראל מול איראן תסתיים? באחת מהדרכים שבהן כל המלחמות המודרניות מסתיימות –
כניעה – כמו של יפן על המיזורי, שמאז לא חזרה על עצמה, אם כי אולי קובה עומדת להיות מקרה דומה למרות שזאת לא מלחמה ממש. במלחמת קוסובו, מילושביץ׳ וממשלת סרביה הסכימו לחתום על הסכם הפסקת אש שיביא לנסיגה של כוחות סרבים מחבל קוסובו בתמורה לסיום ההפצצות על סרביה.
כיבוש – שברוב המקרים תכליתו להתקין ממשלה מטעמו של הכובש כמו בהונגריה ב-56 שאחריו ברה״מ התקינה ממשלה מטעמה (כמו בצפון קוריאה וגרמניה המזרחית ב-45). ארה״ב פעלה להקים משטרים דמוקרטיים במדינות שכבשה (בניין אומה), די בחוסר הצלחה מאז מלחמת העולם השניה.
הסכם הפסקת אש – שיכול לבוא בשלוש דרכים. הפסקת אש בלבד בלי הסכמה על נושאים נוספים; אחרי מו״מ שהתנהל בזמן המלחמה, כמו במלחמת וייטנאם; הסכם שאחרי נפתח מו״מ שהוביל להסכם רחב יותר כמו במלחמת יום כיפור עד הסכם השלום ב-79.
כפיה חיצונית – גורם חיצוני שכופה על הצדדים לסיים את המלחמה. לרוב הכפייה הגיעה דרך החלטה של מועצת הבטחון, אם כי לאחרונה יש לנו דוגמא ייחודית בסיום מלחמת איראן ה-1 שבה טראמפ פשוט כפה על הצדדים לסיים והם צייתו לו. כפייה חיצונית אינה אפשרית כשאחת המעצמות היא צד למלחמה, כיוון שהן אלה שמאפשרות אותה בלחץ על הצדדים הנלחמים. לראיה, אפשר לראות את הכשלון של טראמפ לסיים את מלחמת אוקראינה. בעוד שהוא יכול ללחוץ את אוקראינה, השפעתו על פוטין לא הצליחה. לכן בשונה מ'עם כלביא' במלחמה הנוכחית טראמפ לא יכול להיות גורם חיצוני שכופה סיום. בשונה מ'עם כלביא' במלחמה הנוכחית טראמפ לא יכול להיות גורם חיצוני שכופה סיום.
נסיגה או הפסקה חד צדדית – אחד הצדדים מחליט להפסיק או לסגת והצד השני מקבל את המציאות החדשה.
התפוגגות – המלחמה יורדת לסף של חיכוך מסויים שלא מוגדר עוד כמלחמה למרות שאין לזה מנגנון או תאריך ברור שבו זה קרה, כמו באינתיפאדה השנייה.
מכאן, שניתן להסיק שהאפשרויות הסבירות יותר שבהן מלחמת איראן ה-2 תסתיים זה הסכם הפסקת אש כלשהו בין ארה״ב לאיראן, סביר שבאמצעות תיווך כלשהו של מדינה באזור – כמו למשל עומאן שתיווכה בהפסקת האש בין ארה״ב לחות׳ים, או קטאר שתיווכה בין טראמפ לטליבאן; כניעה של איראן לתנאיה של ארה״ב – כניעה שספק אם אפשרית בפרק זמן קצר, כי לרוב שיתוק מוחלט של מדינה זה תהליך שאורך זמן רב (יפן הגיעה לסף שיתוק אחרי כשנתיים וחצי של מצור ימי והפסדים בכל הקרבות בפסיפי שאפשרו לו להיות אפקטיבי); הפסקה חד צדדית שמי שיחליט עליה זה טראמפ שכמובן יכפה אותה גם על ישראל כי הוא לא יכול שימשיך מחיר המלחמה שמדינות המפרץ משלמות, ואיראן תסכים לזה כי המשטר שורד ויראה בזה נצחון גדול.
לאור זאת, ברצוני לצייר את את הקשיים לסיים את המלחמה, תחת ההנחה שבשלב זה לא סביר שתהיה כניעה של איראן, ושהסיכוי להפיכה מבפנים נגד המשטר או התפרקות שלו נמוכים מאוד, זאת לא המהפכה הבולשביקית בזמן מלחמת העולם.
השקעה שקועה
יציאה למלחמה כרוכה בהשקעה – כלכלית ופוליטית. מי שיוצא למלחמה משקיע הון פוליטי בתקווה שההשקעה תניב תשואה פוליטית בסיום המלחמה. ככל הנראה שההצלחה עם החלפת מאדורו בוונצואלה במנהיגה נוחה יותר לארה״ב (למרות שלא היה שינוי משטר, והיא לא נבחרה בבחירות), הביאה לתפיסה מקלה עם האתגר הצפוי במלחמה מול איראן.
המחיר הפוליטי, האסטרטגי והכלכלי שהאיראנים גבו מטראמפ בתגובה למהלך הפתיחה של המלחמה, הביא את טראמפ למצב שבו על מנת להחזיר את ההשקעה השקועה של פתיחת המלחמה הוא חייב להביא הישג משמעותי. בשתי המלחמות הגדולות במזה"ת אפגניסטן ועיראק לא היה אירוע כלכלי משמעותי כל כך לעומת מה שקרה כאן. ככל שחלף הזמן המחיר עולה ואיתו גם ההישג שנדרש להביא כדי לפצות על המחיר הזה, מה שמוביל להגדלת ההשקעה במלחמה. כך מגיעים ל-20 שנה מלחמה באפגניסטן והשקעה של יותר מ-2 טריליון דולר, במטרה לייצב את המדינה. נשיא אחרי נשיא נשאב למחויבות שהשקיע במלחמה, ולא היה מסוגל לצאת ממנה, עד שטראמפ חתם עם הטליבאן על הסכם הפסקת אש, וביידן מימש נסיגה חד צדדית.
טראמפ יצא בקדנציה הנוכחית למלחמה מול החות׳ים וחתך הפסדים מוקדם ללא מחיר פוליטי משמעותי. הסיבות לכך הן ככל הנראה שזאת היתה מלחמה קטנה שמחיריה הפוליטיים והכלכליים היו נמוכים, ללא ריכוז כוחות גדול של האמריקאים ולכן ניתן היה לצאת ממנה בצורה כזאת. המלחמה מול איראן אינה כזאת, כיוון שהמחיר הכלכלי שהיא גבתה תוך שלושה שבועות כבר משפיע על כלכלת ארה״ב, הכלכלה העולמית ועל מדינות האזור שהן בעלות ברית של ארה״ב, מה שמביא לכך שההשקעה השקועה של טראמפ היא כזאת שמגדילה את ההישג שהוא חייב להביא, ולכן הוא יתקשה לחתוך הפסדים. יכול להיות שהימור על מבצע שיוציא את האורניום המועשר מאיראן יאפשר לו לחתוך את המלחמה בלי נפילת המשטר, במידה ויש בכלל היתכנות למבצע כזה.
״המפתח למדיניות מוצלחת של מלחמה מוגבלת הוא להשאיר את האתגר ליריב, בין דיפלומטי בין צבאי, מתחת לסף העלול להביא למלחמה ללא סייג. ככל שהאתגר מתקרב לסיכונים הנשקפים ממלחמה ללא סייג, בן קשה יותר יהיה להגביל את המאבק״ הנרי קיסינג׳ר נשק גרעיני ומדיניות חוץ
מה שקרה במלחמה הזאת, זה שטראמפ לא השאיר לאיראנים ברירה – הוא דחק אותם לכך שהם חייבים לנהל מלחמה טוטלית על שרידותם (תחשבו למשל על אוקראינה). ומכאן, שכאשר עלה המחיר לאור התגובה שלהם, הוא מסלים את המלחמה. השאלה היא האם ישראל מבינה שכאשר יוצאים למלחמה עם מעצמה כמו ארה״ב, שהמלחמה היא לא אצלה בבית, אתה יכול לנהל מלחמה בקבועי הזמן שארה״ב מנהלת – שנים.
להרצאה על למה קשה לסיים מלחמות – מוזמנים בפרטי
עכשיו כשראינו שטראמפ לכוד בהשקעה השקועה שעשה מילה קצרה על החזית של ישראל בלבנון, סוגיה שעוד אעסוק בה בהרחבה. הסוגיה העיקרית עם תמרון לכיבוש שטח מסויים מלבנון היא אותה בעיה – שקשה לראות כיצד נסוגים מבלי להרגיש ״שמפסידים את ההשקעה השקועה״ כי הרי חזבאללה לא יושמד וייעלם. העניין הוא שלטווח ארוך זה מבטיח את העמקת הסכסוך עם לבנון ומונע סיכוי לשקט עתידי ליישובי הצפון. על הקשיים במו״מ בין טראמפ לאיראן ועל הבעיות של ישראל בלבנון, בפוסטים הבאים.
