אחרי שחשבתם שאני צוהל ושמח על בחירתו של ביידן לנשיא ארה"ב, הגיע הזמן לניתוח ריאל פוליטיק של המציאות. אכן שמחתי […]

למה נתניהו רצה בחירות במאי-יוני ולא במרץ, הזווית המדעית

הצבת יעדים כמותיים חדשים, וחזרה על אותה אסטרטגיה שוב ושוב, לא תביא לתוצאות שונות. בעיות לא נפתרות בפקודה.

כיצד מתפתחות תיאורית קונספירציה, מי נוטה להאמין להן, מדוע הן בעיה, וסכנות הנובעות מכך

על ההבדלים בין 2011 ל-2020, לקראת שינוי המדיניות של ארה"ב בסוגיה האיראנית והמשמעות לישראל

מהי תיאורית קונספירציה, מהן עקרונות היסוד שלה, מה הן לא כאלה

תולדות הסנקציות על דרום אפריקה, האם הן גרמו להחלפת שלטון ה-NP וביטול האפרטהייד, והאם ניתן להשוות זאת לאיראן

שקרים עושים את העבודה, והשימוש בהם משתלם. "העונש" על שקרים מצדיק את התועלת הרבה שיש מהם. שקרים מזיזים עמדות במידה ניכרת, וככל שהם עקביים ורבים יותר השפעתם מוצלחת יותר. למלחמה בשקרים יש חשיבות, וחשוב לעשות זאת מהר ככל הניתן, זה ממתן את השפעת השקרים בערך מחצית הדרך.

השאלות המעניינות הן: האם לממשל ביידן תהיה דרך יצירתית לפרוץ את המבוי הסתום שיצרה אסטרטגיית "הלחץ המקסימלי"? כיצד איראן תסלים את המהלכים, בהיבט הגרעין ואזורית? איזה חסות יתנו לזה סין ורוסיה? למרות שהסוגיה אולי לא בסדר העדיפות האמריקאי, ממשל ביידן ייאלץ להערכתי להשקיע קשב רב, בסוגיה האיראנית.